יום שבת, 21 בפברואר 2009

מ- GOOGLE EARTH ל-אופרה

האופרה האהובה עלי עוד מילדות היא האופרה של פוצ’יניטורנדוט “. יש בה הכל: אהבה גדולה, אומץ, ומה שכל ילד אוהב חלומות שמתגשמים. זאת, בליווי מוסיקה מהממת ואריות בלתי נשכחות. אנו המבוגרים רוצים לחלוק עם ילדינו, את כל שאהוב עלינו. בעניין זה נתקלתי בבעיה קטנה, בתי אינה אוהבת אופרות. היא מוכנה לשמוע מוסיקה קלאסית אינסטרומנטלית, אבל לא מוסיקה קולית - במיוחד לא אופרות. בכל פעם שאני צופה באופרה, אני שומעת ממנה: “אוף, שוב אופרה!”מה לעשות כדי לקרב את ילדינו ליצירות שאהבנו בילדותנו?
אני מצאתי דרך משלי!
מה אוהבים ילדינו? מחשבים!!!
אמרתי לבתי ולשלושת אחייני שאספר להם סיפור באמצעות מחשב. הם מייד רצו אל המחשב והתוכחו מי ישב קרוב יותר אליו. הילדים הללו כשרק שומעים את המילה “אופרה” בורחים. לכן הפכתי את האופרה לסיפור מוסיקלי. כלומר תעלול ראשון, או שמא שני, השמטתי את התואר “אופרה” מ”טורנדוט” וקראתי לה “סיפור מוסיקלי”. “עכשיו ילדים אנחנו נעוף קצת”, אמרתי להם. הילדים פקחו עיניהם בתימהון: “מה, כמו פיטר פן?” “כן, בערך. אנחנו נרחף מעל העיר באמצעות תוכנת GOOGLE EARTH.
הצבעתי על המסך, “כאן התרחש הסיפור”.

הילדים הביטו וראו ממעוף הציפור את העיר האסורה בביג’ין שבסין. הם חשבו שהעיר האסורה קיימת רק באגדות. כשהראתי להם את התמונות והצילומים של העיר האסורה בעבר והיום, וגם קטע וידאו על העיר הזאת, הבנתי שהילדים עכשיו בשליטתי. התחלתי לספר את סיפור האגדה “טורנדוט”.
תארו לעצמכם שאנחנו במזרח הרחוק, בסין, בעיר האסורה שבביג’ין. אנו עומדים לפני חומותיו של הארמון הקיסרי, ושומעים את המנדרין, הקורא הכרזה: “הנסיכה טורנדוט תינשא רק למחזר בעל דם כחול, אשר יפתור את כל שלוש החידות שתציג בפניו. המועמדים שלא יצליחו לענות נכונה - ראשם ייערף.”
אוי, איזה אכזריות, אמרה איריס בת השש.
אל תשכחו ילדים שאנחנו באגדה. ובאגדות קורים דברים בלתי נתפסים. נמשיך… אגב, מי זה מנדרין? שאלתי.
איש תפוז? ענתה איריס בשאלה.
לא, חמודה, זה נכון שאנו באגדה ואני אוהבת את הדימיון שלך, אבל מנדרין זה מומחה לספרות ושירה באימפריה הסינית, שיכול היה לצטט מאות ואלפי שירי משוררים מכל ההיסטוריה הסינית הארוכה, ולספר את תולדותיהם.
ואוו! לצטט אלף שירים! הריע יונתן, בן התשע.
בסיפור “טורנדוט”, המנדרין רק מכריז הכרזות, עניתי.
נסיכים רבים נכשלו בנסיונם לענות על חידותיה של טורנדוט והסכימו למות. גם הנסיך מפרס נכשל בנסיונו לפתור את החידות, והובל אל הגרדום.
“מסכן”, אמרה בעצב איריס.
קהל רב מתאסף לצפות בהוצאה להורג. בתוך ההמון עומד איש זקן, טימור שמו. הוא נשען על מקל, נדחף על ידי השומרים, ונופל. שפחתו, שמה ליו, קוראת לעזרה.
“אנו חייבים לעזור לו”, אמרה אלונה הנבונה, בת התשע.
לא הספקנו, עניתי, כי גבר צעיר בקהל, ושמו כלף, ניגש אל טימור והרימו. הוא זיהה בו את אביו האובד. הם מתחבקים.
“איזה פגישה מרגשת”, אמרה אלונה.
כלף מזהיר את אביו שלא לומר את שמו מפחד שמא אויביהם יתפסו אותם. טימור, מלכם הגולה של הטטרים, מספר לכלף שרק ליו נשארה לעזור לו מכל משרתיו. כאשר כלף שואל את ליו לסיבת הישארותה עם אביו הזקן, ליו, שאוהבת את כלף בסתר, עונה לו כי נשארה משום שלילה אחד בארמון, כלף חייך אליה.
הילדים הקשיבו בדממה.
הירח עולה. הנסיך מפרס מובל להוצאתו להורג. הקהל וכלף ביניהם מבכה את מר גורלו של הנסיך יפה התואר, וקורא לטורנדוט לחוס על חייו.
הילדים, שהקשיבו בהתעניינות רבה החלו לצעוק: “תרחמי עליו! תני לו לחיות!”
טורנדוט מופיעה לרגע קט, מתעלמת מקריאות ההמון ומורה על המשך טקס המוות.
"נסיכה רעה, מפונקת, חושבת שהכל מותר לה, קרה כקרח!" יותר מכולם זעפה איריס.
השקטתי את הילדים. "אף אחד לא הכריח את הנסיך להשתתף בתחרות החידות. הוא ידע באיזה משחק מסוכן הוא משתתף."
"הוא לא משחק, הוא אוהב!" הכריז סיימון, בן העשר. "כשאוהבים, לא מפחדים" הוא הוסיף.
"אין אדם שלא מפחד, יש אנשים שיודעים להסתיר את הפחד, יש שלא. אהבה נותנת לאנשים אומץ", הסכמתי עם סיימון.
האהבה לטורנדוט הובילה את כלף להשתתף בתחרות החידות המסוכנת. הוא היה המום משראה את טורנדוט היפהפייה, והתאהב בה מבט ראשון. כלף החליט שהוא חייב לפתור את שלוש החידות, ולשאת את הנסיכה לאישה. אביו של כלף, טימור, מפציר בבנו לברוח ולהציל את חייו. גם שלושת השרים הקיסריים, פינג , פנג ופונג, מדברים על ליבו, ומבקשים ממנו לשקול שנית את ההחלטתו. אפילו ליו, שבמשך שנים רבות אהבה את כלף בחשאי, מבקשת ממנו לוותר על המשחק המסוכן.
בשיר "SIGNORE, ASCOLTA" אנחנו נשמע ונראה איך היא מנסה להניאו מלהשתתף בהרפתקה מסוכנת כל כך. (שיר באיטלקית נקרא אריה, בזהירות הוספתי.)
כלף מנחם את ליו בשיר מקסים "NON PIANGERE, LIU", ואומר שדבר לא ישנה את החלטתו. כלף נחוש בדעתו. הוא מתקרב אל שערי הארמון, מכה בגונג שלוש פעמים וקורא שלוש פעמים בשמה של טורנדוט, כשהוא מקבל עליו את האתגר שרבים לפניו לא הצליחו לעמוד בו, ושילמו בחייהם על כשלונם.







המשך יבוא











אין תגובות:

פרסום תגובה